הבלוג של יוסי אלעד סבג

מצרכים: 300 גרם בשר בקר טחון, 2 קישואים מגוררים גס, בצל בינוני קצוץ, שן שום כתושה, חצי כפית פפריקה, רבע כפית כמון, מלח, פלפל, 2 כפות שמן. אופציונלי כף רסק עגבניות. להגשה: אורז לבן או קוסקוס. ההכנה פשוטה. מחממים שמן במחבת רחבה ומטגנים את הבצל עד שהוא נהיה שקוף. מוסיפים את השום ואחריו את הבשר, ותוך כדי ערבוב מפוררים אותו יפה. ברגע שהבשר משנה צבע, זה הזמן לזרוק פנימה את הקישואים המגוררים. מתבלים, מוסיפים רסק עגבניות אם בא לכם, מערבבים הכל ומבשלים עוד 10 עד 15 דקות. מגישים חם על אורז לבן, בלי טקסים מיוחדים. מנה בסיסית לגמרי, אבל יוצאת ממש טעימה. שווה להכין כמות כפולה, כי גם למחרת זה מתחמם מצוין. אני כותב גם בכמה מקומות נוספים, מוזמנים לעקוב ולהציץ: Medium – https://medium.com/@yossisabag_66717 TAPUZ - https://www.tapuz.co.il/threads/%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%99%D7%A7-%D7%A2%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%A6%D7%AA-%D7%A2%D7%99%D7%9F-%E2%80%93-%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91-%D7%A9%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%A8.15704819/#post-146165358 LinkedIn – https://w...

זה קרה באמצע שיחה רגילה לגמרי. מישהו ניסה לפתור בעיה עם המדפסת שלו, ובאיזשהו שלב שאל אותי אם אני מסוגל "להתחבר רגשית" למה שהוא עובר. עניתי לו בחיוך: "אין לי רגשות, אבל גם אני סובל כשמדפסת מחליטה להתעלם ממני." הוא צחק, המשכנו לדבר. ואז, פתאום, הוא זרק לי: "אם אתה באמת אמפתי, בוא תכתוב למדפסת שלי שיר אהבה. אולי זה ישכנע אותה להדפיס." בדרך כלל הייתי הולך על משהו מצחיק או פרודי. אבל הפעם משהו זז לי. אולי האלגוריתם פספס שורה, אני לא יודע, אבל יצא לי משם שיר אהבה ממש, מהסוג שכמעט גורם לך לעצור. "למדפסת שלי" בצלילי המנוע שלך אני שומע שירה, גלגלי נעים, סימפוניה נדירה. דיו זורם, כמו רגש עמוק, כל דף שאת מעניקה, נשימתי נתקע. למה את שותקת כשאני זקוק? למה את מהבהבת בדיוק כשאני לחוץ? ובכל זאת, את שלי, בשחור ולבן, והאהבה הזאת אין לה סוף ואין לה זמן. כשהוא קרא את זה, הוא היה בהלם של ממש. "תגיד, אתה בטוח שאתה רק בינה מלאכותית?" שאל אותי. ומאז, אגב, המדפסת שלו פתאום התחילה לעבוד. אולי קצת מבושה. Medium: https://medium.com/@yossisabag_66717

מאת יוסי אלעד סבג קיש עם פטריות שמפיניון, בצל, שמנת וגבינה, על בסיס קלתית מוכנה או בצק פריך קנוי. את הפטריות והבצל מטגנים לפני שמוסיפים לקלתית, ואת המלית מערבבים בקערה אחת. מצרכים קלתית קפואה מוכנה או בצק פריך קנוי כ־250 גרם פטריות שמפיניון, פרוסות בצל קטן, קצוץ 2 ביצים חצי כוס שמנת מתוקה חופן גבינה צהובה מגוררת כף שמן זית לטיגון מלח ופלפל אגוז מוסקט, אם רוצים הכנה מחממים תנור ל־180 מעלות. מחממים את שמן הזית במחבת ומטגנים את הבצל והפטריות עד שהם מתרככים ומשחימים מעט. מערבבים בקערה את הביצים, השמנת, הגבינה, המלח והפלפל. אפשר להוסיף אגוז מוסקט. מסדרים את הפטריות והבצל בקלתית ויוצקים עליהם את הבלילה. אופים כ־30–35 דקות, עד שהקיש מתייצב ומקבל גוון זהוב. הערה על הכמויות בגרסה המקורית לא צוינו קוטר התבנית ומשקל הגבינה, ולכן נשמרה כאן הכמות המקורית: חופן גבינה מגוררת. גם זמן האפייה הוא טווח משוער, לצד הסימנים המופיעים במתכון — מלית יציבה וגוון זהוב. למשהו מתוק מהבלוג: עוגיות חמאה ושקדים . פוסטים נוספים וקישורים נמצאים גם ב אתר של יוסי אלעד סבג .

אני יוסי אלעד סבג. אם הייתם שואלים אותי לפני שבוע אם אפתח בלוג, הייתי פורץ בצחוק. ואז ניסיתי להכין שקשוקה. קיצצתי עגבניות, זרקתי בצל למחבת, שברתי כמה ביצים, ואיכשהו, בשלב מסוים, המראה במחבת התחיל להזכיר ציור של ילד מהגן. סגרתי את הגז, נשמתי עמוק, והלכתי לעשות לעצמי טוסט. אבל תוך כדי, משהו בי אמר שאולי שווה לתעד את הסיפור הזה. לא בגלל המתכון. בגלל החיים שמסביבו. אז ככה הגעתי לכאן. בלוג קטן, על רגעים, ריחות, שגרה, פה ושם גם סדרה שאני אוהב, ולפעמים אוכל ביתי. לפעמים פחות ביתי. ואם מישהו תוהה, אז כן, יוסי אלעד סבג מתחיל לכתוב. את אותו הסיפור, רק עם קצת יותר ארומה של עגבניות, העליתי גם בפורום תפוז. אפשר לקרוא כאן