Posts

השבוע חשבתי על צלאח א דין

השבוע נתקלתי בסיפור שממש תפס אותי, על צלאח א דין, המצביא המוסלמי שכבש את ירושלים בשנת אלף מאה שמונים ושבע. כשהוא נכנס לעיר בסוף הקרבות, הוא לא טבח את הנוצרים שחיו שם. וזה כשתשעים שנה קודם, כשהצלבנים כבשו את ירושלים בעצמם, הם ערכו טבח איום ונורא. הוא פשוט אפשר להם לצאת בשלום, ואפילו הוציא כסף מהכיס שלו כדי לפדות עניים שלא הצליחו לגייס את דמי הכופר. \n מה שבאמת עצר אותי לרגע זה שדווקא האויב שאמור היה להיות הכי מאיים, התנהג בצורה הכי אנושית שאפשר. הוא היה בעמדה שאפשרה לו לעשות מה שהוא רוצה, בלי אף אחד שיעצור אותו, ובכל זאת הוא בחר אחרת. \n זה הסתובב לי בראש כמה ימים. איך שגם עכשיו, כשמישהו יושב מולי במשא ומתן או בעבודה בעמדה חזקה משלי, זה בעצם הרגע שבו רואים באמת מי הוא. \n בסוף הזמנתי עליו ספר ביד שנייה. \n יוסי אלעד סבג

קורס קצר ששינה לי משהו קטן בראש

השבוע התחלתי להקשיב לפודקאסט על איך אנשים שנשארים סקרנים גם אחרי גיל ארבעים חושבים, ומשהו אחד ממש נתקע לי בראש. הם דיברו על זה שרוב האנשים מפסיקים לשאול שאלות בסיסיות כי לא נעים להם להיראות מי שלא מבין, ותפסתי את עצמי עושה את זה בדיוק. בפגישות עבודה, כשמישהו זורק איזה מונח שאני לא מכיר, אני שותק ואז רץ הביתה לחפש בגוגל. השבוע ניסיתי לעשות הפוך. פשוט לעצור באמצע השיחה ולשאול מה זה בעצם. מה שקרה הפתיע אותי, אנשים דווקא הסבירו בשמחה והשיחה נהייתה הרבה יותר מעניינת. מי היה חושב שלהגיד שאני לא יודע זה מה שיפתח לי דלתות. יוסי אלעד סבג

רגע קטן במטבח

יום שישי אחרי הצהריים, אשתי הכינה קפה ואני התיישבתי מולה ליד השולחן במטבח. הילדים שיחקו בסלון, אף אחד לא צעק, אף אחד לא ביקש כלום. סתם שקט כזה נדיר, שקורה פעם בשבוע, אולי אפילו פחות. הסתכלנו אחד על השני וצחקנו בלי סיבה ממש. ריח החלה שהתחממה במיקרוגל גרר אותנו לשיחה על סתם דברים, מה עשינו בבוקר, מי אמר משהו מצחיק בעבודה, ומה קורה עם השכן מלמעלה. הקטן נכנס לרגע, ביקש חטיף וברח בחזרה לחדר. אשתי לקחה עוד לגימה מהקפה ואמרה לי, בוא נזכור את הרגע הזה. חייכתי, לא עניתי כלום, פשוט המשכתי לשתות איתה. יוסי אלעד סבג

קפה חם וחבר ותיק

Image
השבוע, באמצע יום שעבד עליי בלי הפסקה, נכנסה הודעה מחבר ותיק. הוא כתב שהוא במקרה באזור ושאל אם אני יכול לקפוץ למטה לעשר דקות על קפה. ירדתי בלי להתלבט, והוא כבר חיכה לי עם כוס מהמקום ההוא ליד המשרד, זה שאני הכי אוהב. לא דיברנו על שום דבר משמעותי במיוחד. הוא סיפר לי קצת על הילדים, על סדרה שהוא התחיל בה לאחרונה, ועל טיול שהוא מתכנן לקיץ. עשרים דקות אחר כך חזרתי למעלה, והרגשתי יותר מאופס מאחרי כל פגישה אחרת באותו יום. יש משהו מצחיק בזה שמישהו עצר את היום שלו רק כדי להביא לי קפה. אני חושב שאני חייב לו אחד בחזרה השבוע. יוסי אלעד סבג

הזמנתי פסטה ברסטוראן איטלקי. המלצר שאל אם אני רוצה פרמזן. אמרתי "הרבה". הוא גירד

Image
הזמנתי פסטה במסעדה איטלקית. המלצר שאל אותי אם בא לי פרמז'ן. עניתי "הרבה". הוא התחיל לגרד מעל הצלחת חצי דקה שלמה. עצרתי אותו יפה. הוא ענה לי "אבל אמרת הרבה". המשכתי לאכול גבינה עם קצת פסטה שמתחבאת מתחת. שילמתי בסוף כאילו זה בדיוק מה שביקשתי. עוד דברים שכתבתי בבלוג: yosi-elad-sabag.vercel.app

בשר מפורק בסיר אחד. המתכון שאני חוזר אליו כבר שנים, אחרי עשרות גרסאות שניסיתי.

בשר מפורק בסיר אחד. המתכון שאני חוזר אליו כבר שנים, אחרי שניסיתי המון גרסאות. \n מה צריך: \n - קילו וחצי כתף בקר או אסאדו עם עצמות \n - 3 בצלים גדולים בחיתוך גס \n - ראש שום שלם, קלוף \n - 2 כפות רסק עגבניות \n - כוס יין אדום יבש \n - 2 כוסות ציר בקר \n - 2 כפיות פפריקה מתוקה, כפית כמון, כפית פלפל שחור \n - 3 עלי דפנה, מלח גס, שמן זית \n איך מכינים: \n מחממים שמן זית בסיר כבד. צורבים את הבשר מכל הצדדים עד שמתקבל חום עמוק באמת. בלי למהר. מוציאים הצידה. \n באותו סיר שמים את הבצלים על להבה בינונית, רבע שעה, עד שהם מזהיבים. זורקים את ראש השום, עוד חמש דקות. רסק עגבניות, ערבוב של דקה. \n הבשר חוזר פנימה. יוצקים את היין, מגרדים טוב את התחתית. ציר, תבלינים, עלי דפנה ומלח. מרתיחים, מנמיכים ללהבה הכי נמוכה שיש, וסוגרים מכסה. \n שלוש שעות. ובלי להציץ כל חמש דקות. בערך אחרי שעתיים וחצי אפשר לבדוק עם מזלג שהבשר מתפרק. אם עוד לא, נותנים לו עוד חצי שעה. \n מוציאים את הבשר, מפרקים בעזרת שני מזלגות. את הרוטב מצמצמים על להבה גבוהה עוד כעשר דקות, עד שהוא מסמיך יפה. מחזירים את הבשר פנ...

נתקלתי בשכן בחדר המדרגות. אמרתי לו "בוקר טוב". הוא אמר "ערב טוב". הסתכלתי בשעון

נתקלתי בשכן בחדר המדרגות. אמרתי לו בוקר טוב. הוא ענה לי ערב טוב. הצצתי בשעון, שמונה בבוקר. הוא המשיך לרדת במדרגות. שמעתי אותו ממלמל לעצמו "מוזר". חזרתי לדירה לוודא שהשמש זרחה מהכיוון הנכון. כן, היא זרחה. פשוט יצא שהוא חי במשמרת לילה. עוד מחשבות שלי בבלוג: yosi-elad-sabag.vercel.app